צבי (צביקה) קורן ז"ל

בן ציפורה וחיים נפטר ביום כ"ט באדר ב' תשכ"ב 04/03/1962
צבי ("צביקה" בפי חבריו) נולד בעיירה טרנובז´ק, פולין, ביום ב´ חשוון תרפ"ז, 10 אוקטובר 1926, להוריו חיים ז"ל וציפורה ז"ל.

אחיו היחיד, פיבל ז"ל, והוריו ניספו בשואה. 
למד בבית ספר יסודי עד כיתה ה´. לימודיו נפסקו בעקבות המלחמה. 
צביקה היה חבר בתנועת הנוער "החלוץ הצעיר" ובמהלך מלחמת העולם השנייה נכלא במחנה ריכוז והועבד במפעל לייצור מטוסים. 
בשנת 1947 עלה ארצה באניית "ארבע החירויות", לאחר תקופת מעצר בקפריסין. 
התגורר תחילה ברמת גן ולאחר מכן בתל אביב עם בן דודו, אשר עימו התחדש הקשר במחנה בקפריסין. 
עבד לפרנסתו בבניין והתנדב לשירות העם מטעם הסוכנות.

בשנת 1948 התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת "גבעתי" ולחם במלחמת השחרור בחזית הנגב, באיזור ניצנים. 
נישא לעדינה בשנת 1951 ונולדו להם שני ילדים: נעמי, וגלעד – שלא זכה להכיר את אביו. 

צביקה הצטרף לשירות הביטחון הכללי ושירת כשנה ביחידת המבצעים. בהמשך הוצב בחוליית האבטחה של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. 
בשנת 1961 נשלח לעבוד במשלחת הרכש של ישראל בבון.

צביקה שלט בשפות רבות, ניגן במפוחית ובאקורדיון, הצטיין בחוש הומור ובכושר חיקוי נדיר שהיה חביב על בן-גוריון. פולה בן גוריון העניקה לו את הכינוי "ז´וליק", שפירושו שובב. 

מת בעת שליחותו בגרמניה.
צביקה נפטר ביום כ"ט אדר ב' תשכ"ב  04.03.1962
בן 36 היה במותו.
הניח אישה, בת ובן. 

קבור בבית העלמין קריית שאול, בתל אביב. 

 יהי זכרו ברוך