רשימת הנופלים

בת רסיל ושלמה אפשטיין. נולדה, בעיירה מוטלה בפולין, ב-א´ טבת תרפ"ו (18/12/1925) והלכה לעולמה, בעת שירותה כאע"צ ביחידה 8200/חצב, ב-10/10/1976 (ט"ז תשרי התשל"ז).

ילדותה עברה עליה בעיירת הולדתה. באוגוסט 1939 החלה ללמוד בבית ספר תיכון אורט בעיר השכנה פינסק. ביוני 1941 פלשה גרמניה לשטחי פולין שנמצאו בשליטת הרוסים. בני משפחתה של רבקה נספו ברובם בעיירה מוטלה, בתחילת אוגוסט 1941, ואילו היא ניצלה בזכות היוזמה של הנהלת בית הספר בו למדה שאירגנה את בריחת התלמידים מזרחה. רבקה בילתה את ימי המלחמה בעיר טשקנט באוזבקיסטן.אחרי המלחמה הצטרפה רבקה לתנועת הנוער "דרור" שבמסגרתה עשתה ניסיון להעפיל לארץ ישראל. האנייה, "המעפיל האלמוני", שרבקה נמנתה על נוסעיה, נתפסה ע"י הצי הבריטי ב-15/2/1946 ונוסעיה נשלחו למחנה מעצר 64-65 בקפריסין. רבקה שוחררה ממחנה המעצר בקפריסין ועלה ארצה ב-16/2/1948. זמן לא רב אחרי שעלתה ארצה החלה רבקה לעבוד כטלפונאית ב-"שרות מפות וצילומים" שהיה באותה העת חלק מאגף המבצעים של צה"ל. בהמשך התגלגלה להיות מזכירה בלשכת אלוף פיקוד הדרום שהיה באותה העת משה דיין. שם, בלשכת האלוף, הכירה את בעלה לעתיד, יעקב הראל, שהיה ע´ קצין שלישות פיקודי.

ב-1952 נישאה ליעקב וילדה 3 ילדים.

בשנת 1974 החלה לעבוד, כאע"צ ביחידה 8200/חצב. שימשה כמתרגמת מרוסית ופולנית במדור מזא"ר. עבודת התרגום שעשתה בנושא: "הוועידה ה-25 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית" זכתה להערכה מיוחדת.

רבקה נפטרה ממחלה קשה, בעת שירותה,  ב-10/10/1976.
השאירה אחריה בעל (אל"מ יעקב הראל), ו-3 ילדים שהבכור שבהם הלך בעקבותיה ושירת ב-8200 בדרגת סא"ל.

יהי זכרה ברוך.

משפחת הראל - פרוייקט שורשים