רשימת הנופלים

בן שמואל ואסתר. נולד ביום ט"ו בכסלו תש"ח (28.11.1947), ערב החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית, בטבריה, ונקרא מאיר לזכר ידיד המשפחה שנפל בדרך לכפר-גלעדי.

בשל קטנותו כינוהו מאירי ומאז דבק בו שם זה. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית- הספר התיכון חולתה, פרט לכיתה י"ב, שלמד בבית-הספר התיכון בעין-חרוד. בכל ימי חייו היה מאירי קשור בכל נימי נפשו באהבה לטבע ובאהבה לכל חי. תמיד דאג לבני טיפוחיו הקטנים, אותם בעלי-חיים שאסף בכל מקום. הוא אהב את נוף הארץ ואת דרכי הארץ הכיר היטב ברגליו, במסעות הרבים שערך. 

הוא גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965 ושירת באחת מסיירות הצנחנים המעולות של צה"ל,  אולם הוא לא הרבה לספר על תקופת שירותו. חבריו בצבא זוכרים היטב את כושר הסבל שלו ואת רוח ההתנדבות שפעמה בקרבו. מעולם לא התלונן, תמיד היה נסוך על פניו החיוך שפרץ מבעד למעטה החספוס וגילה את פנימיותו. תמיד ידע להתבטא בהומור ובחביבות. 

עם שחרורו מצה"ל עזב מאירי את המשק והחליט לנסות דבר חדש, שונה, כי תמיד התלבט וחיפש דרך חיים שיש עמה אתגר. האהבה לטבע מצאה ביטויה בתחום חדש - הים, והוא בחר בצוללנות. אותו עקשנות, דבקות ומסירות שהיו טבועות בדמו, הפכו אותו עד מהרה מפועל פשוט למנהל עבודה במקצועו החדש. במלחמת ששת-הימים היה בין כובשי שרם-א- שיך והספיק אף להגיע ולהילחם ברמת הגולן. לאחר המלחמה היה נקרא לשירות מילואים.

ביום ט´ בניסן תשל"ב (23.3.1972), נפל בעת מילוי תפקידו, ביום האחרון לשירות המילואים בשובו מאזור התעלה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שבחולתה.
 
מפקדו כתב במכתב תנחומים למשפחה: "מפקדי היחידה וחייליה, מהם ששירתו עם מאירי כתף אל כתף ומהם שהכירוהו בשירות מילואים - אהבוהו. לא רק על עקשנותו, מסירותו ודבקותו במשימה שהוטלה עליו, אלא קודם כל על חביבותו, יחסו החופשי לגינוני הצבא והחיוך שלא סר מעל פניו גם בעומדו מול בעיות שנראו במבט ראשון כבלתי ניתנות לפתרון". 

הוריו הוציאו חוברת לזכרו ביום השנה לנפילתו בה נכללים תולדות חייו הקצרות, דברי חבריו ומכריו וכן אוסף צילומים משלו.
 
מאירי נפטר ביום ט´ בניסן תשל"ב, 23 במרץ 1972, בן 25 למותו.

נקבר בבית-הקברות שבחולתה.

יהי זכרו ברוך.

לזכרו של מאירי לוין ז"ל