רשימת הנופלים

אריאל נולד בעפולה, ביום ט"ז תמוז תש"ג, 19 יולי 1943, להוריו מרים ז"ל וישראל ז"ל אח לדן.

למד בבית הספר היסודי "איתמר" ובתיכון "אורט" בנתניה במגמת חשמל. 
מגיל 8 היה חובב רדיו ובנעוריו התעניין בתחומי הקשר והאלקטרוניקה. 
התגייס לצה"ל בשנת 1960 ושירת כקשר בחיל הקשר וכאלחוטן בחיל השיריון.

אהבתו לרדיו התאפיינה בהיבט הטכני – עיצוב, בנייה, תיקון ציוד ואנטנות, כמו גם בהיבט התוכן – בתחום הפיתוח. בבגרותו, היה אחד מעמודי התווך של אגודת חובבי הרדיו.

לאחר שירותו הצבאי, למד בטכניון בפקולטה להנדסה חשמל, אותה סיים בשנת 1969. 
במקביל ללימודיו עבד כטכנאי בתחום התקשורת בדואר וכן ב"קול ישראל". אריאל, אותר לשירות הביטחון הכללי במהלך היותו סטודנט להנדסת חשמל בטכניון וקיבל מילגת לימודים מהשירות.

הצטרף לשירות בשנת 1969 והיה מראשוני המהנדסים וממקימי יחידת הטכנולוגיה בשירות. היה מהנדס פיתוח בנשמתו ואהב מאוד אלקטרוניקה, תקשורת ומחשבים.

בהיותו בן 40 ביקש להעמיק הכשרתו בתחום המחשב ולשם כך למד לימודי תעודה באוניברסיטת תל-אביב במדעי המחשב. 
אריאל ניצב בחזית המדע, תרם מידיעותיו ומרעיונותיו הרבים לביטחון המדינה והיה שותף למבצעים רבים, אשר יישארו עלומים עוד שנים רבות. 
פעילותו העניפה בתחום הפיתוח זיכתה אותו בשנת 1985 בפרס ביטחון ישראל.

כמו כן, עסק שנים רבות בתחום אבטחת המידע, תרם רבות לקידום הנושא והטביע חותמו בתורה, שהיא כיום נחלת רבים במערכת הביטחון. 
כוח הרצון ותעצומות הנפש הניעו אותו גם ברגעי מחלתו הקשים, תשוקתו לחיים גברה על כל כאב שחש ושימשה מקור כוח לעשייה. היה נחוש ואיתן לנצח המחלה, אשר לבסוף הכניעה אותו. 

אריאל נפטר ביום כ"ז אלול תשנ"ח, 18 ספטמבר 1998. 
בן 55 היה במותו. 

הניח אישה, שני בנים, בת ואח. 

קבור בבית העלמין בנתניה. 


יהי זכרו ברוך