רשימת הנופלים

יצחק בן שלמה ושרה שרלוטה  נולד ב 22.11.36 בעיר סופיה שבבולגריה, בן יחיד להורים מאושרים שלמה מורה לעברית ושרלוטה עקרת בית.

את ימי ילדותו בילה עם משפחתו בבולגריה עד שבמלחמת העולם השנייה נאלצו לעזוב את הבירה ולעבור לכפרים, למצוא מחסה מפני האויבים, שם התגוררו עד סיום המלחמה.אחד המאפיינים העיקריים שלו בתור ילד היה פירוק הצעצועים החדשים שקיבל-"כדי לדעת כיצד הם פועלים"(החוש הטכנולוגי כבר אז היה מפותח).

נוסף על כך אהבת הטיולים שלו התבטאה בטיולים בהרים עם משפחתו וסיורים טופוגרפיים עצמאיים.העליה לארץ ישראל ב- 1949 היתה החלטה גורלית- לעזוב בית ושורשים ולהגיע למדינה צעירה וחדשה. ארזו את החפצים ועלו מלאי ציפיה לעתיד חדש ולא ידוע והשתכנו ביפו כמו כל שאר הבולגרים. במשך הזמן התארגנו ועברו ממעברות לדירה פרטית בהדר יוסף, שם בילה את ימי נערותו בבית הספר היסודי אלחריזי ובאורט סינגלובסקי במגמת חשמל. בצבא בא לידי ביטוי הצד האירגוני. הוא היה הממונה על הציוד הטכני של הלהקות הצבאיות איתן הסתובב בהופעות ובחזרות.בתום השירות למד בטכניון בפקולטה לאלקטרוטכניקה ושם סיים את לימודיו ב- 1963.

במהלך הלימודים הכיר את עדינה ולה נישא בתאריך 20.8.63. במקביל התחיל את עבודתו בצה"ל ושם ביצע תפקידים שונים. נולדו לזוג הצעיר שתי בנות- שירלי וורד, איתן אהב לבלות ולטייל ולדאוג שיאכלו תמיד.הקפיד לשמור על משפחתו ולגונן עליה ולשמור על טכסים משפחתיים ישנים, למרות העידן החדש. עם נכדיו אביב ואופיר בילה בעיקר במקדונלד ובורגר ראנץ ובמשחק דמקה, ואת האחרון, ארבל, הספיק רק לראות וללטפו במבטו.

בינואר 2001 פרצה מחלת הסרטן בגופו והוא נאלץ להתמודד עם המחלה הנוראה עד יום מותו 13.6.2001.

על ערש הדווי העניק לו הרמטכ"ל פרס על תרומתו בתחום הטכנולוגיה ובכך סגר מעגל שהתחיל עוד בימי ילדותו.

יהי זכרו ברוך

לזכרו של יצחק קורדובה ז"ל