שלומי אלון ז"ל
בן דליה ומכלוף נפל ביום ז' באלול תשס"ב 14/08/2002
בנם הבכור של דליה ומכלוף. נולד ביום י"ח בתמוז תשל"ט (13.7.1979) בלוד.
אח לאורטל ואליאור.
משחזרת אמו: "יום שישי, שעת בוקר. קול בכי צרחני מתערבב עם קולות הצוות הרפואי בבית החולים ´אסף הרופא´. מזל טוב, בן זכר, משקלו 2.900 קילוגרם, ואני, כמו ממעמקים, שומעת ונסחפת ברגשות של אושר ועוד אושר והחלל הריק שברחמי מתמלא ברצון עז לראות אותך, לחוש אותך ולאספך אליי, בני בכורי. והמיילדת כמו שמעה את רצוני, הניחה אותך מעליי, תינוק יפה עם רעמת שיער שחורה שקישטה את ראשך וגוון עור בהיר, שהאיר את פניך."
שלומי מילא את הבית באור והציף את הוריו באושר ובאהבה אין-סופית. בהיותו בן שנתיים נולדה אחותו. שלומי, ילד רך בשנים, התגבר על כל מכשולי הקנאה והיה לעזר כנגדה. האושר בבית הלך והעצים. שלומי התגלה כילד טוב לב והיווה השראה לסובבים אותו.הזמן חלף, ושלומי הלך לגן "עינת" ולאחר מכן לבית הספר היסודי "מעפילים" בלוד. את לימודיו התיכוניים בחר לעשות בקריה הרב-תחומית "אורט לוד על שם זייל", במגמת תקשורת. עבודת הגמר של שלומי, שהכין בהיותו בכיתה י"ב, עסקה בנושא של מניעת תאונות דרכים. העבודה זכתה לשבחים רבים מצוות המורים בבית הספר.
בגיל י"ח קיצים היה שלומי עלם חמודות, תמיר, חייכן, וניחן בטוב לב ובחום.
ב-29.11.1998 התגייס לצה"ל, לחיל המודיעין. שלוש שנים שירת בבסיס שאהב, וזכה לאהבה מכל סובביו. מפקדיו הרעיפו עליו שבחים ומחמאות אך שלומי, בצניעותו הרבה, העדיף לוותר עליהם.מפקדיו של שלומי הפצירו בו לחתום קבע, והוא נענה. בחורף 2001 החל את שירותו בצבא הקבע אך הספיק לשרת במסגרת זו שמונה חודשים בלבד.
ביום 13.7.2002 חגגה משפחתו של שלומי את יום הולדתו העשרים ושלושה. כחודש לאחר מכן, נפל שלומי בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים שאירעה בכביש מבוא חורון.בשורת האיוב הגיעה לביתו בעת שהוריו ואחיו נפשו באילת, ואחותו נאצלה לקבלה, כשהיא בגפה. שלומי, שעבודת הגמר שלו עסקה במניעת תאונות דרכים, הפך לחלק מהסטטיסטיקה הנוראה.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.כתבה אמו בשם המשפחה: "קול בכי חנוק בקע / זה לא קולך ילדי שגווע / שוב קולות מתערבבים / הפעם לא צוותים רפואיים / ובמקום מזל טוב לילדכם /הגיעה הבשורה ? ´משתתפים בצערכם´. אלומת האור שזרחה כל חייך והותרת בלכתך, תלווה אותנו ברגעי כאב ושמחה."
שלומי נפטר ביום ז´ באלול תשס"ב, 14 באוגוסט 2002.
בן 23 היה במותו.
השאיר הורים, אחות ואח.נקבר בבית העלמין הצבאי בלוד.
יהי זכרו ברוך
אח לאורטל ואליאור.
משחזרת אמו: "יום שישי, שעת בוקר. קול בכי צרחני מתערבב עם קולות הצוות הרפואי בבית החולים ´אסף הרופא´. מזל טוב, בן זכר, משקלו 2.900 קילוגרם, ואני, כמו ממעמקים, שומעת ונסחפת ברגשות של אושר ועוד אושר והחלל הריק שברחמי מתמלא ברצון עז לראות אותך, לחוש אותך ולאספך אליי, בני בכורי. והמיילדת כמו שמעה את רצוני, הניחה אותך מעליי, תינוק יפה עם רעמת שיער שחורה שקישטה את ראשך וגוון עור בהיר, שהאיר את פניך."
שלומי מילא את הבית באור והציף את הוריו באושר ובאהבה אין-סופית. בהיותו בן שנתיים נולדה אחותו. שלומי, ילד רך בשנים, התגבר על כל מכשולי הקנאה והיה לעזר כנגדה. האושר בבית הלך והעצים. שלומי התגלה כילד טוב לב והיווה השראה לסובבים אותו.הזמן חלף, ושלומי הלך לגן "עינת" ולאחר מכן לבית הספר היסודי "מעפילים" בלוד. את לימודיו התיכוניים בחר לעשות בקריה הרב-תחומית "אורט לוד על שם זייל", במגמת תקשורת. עבודת הגמר של שלומי, שהכין בהיותו בכיתה י"ב, עסקה בנושא של מניעת תאונות דרכים. העבודה זכתה לשבחים רבים מצוות המורים בבית הספר.
בגיל י"ח קיצים היה שלומי עלם חמודות, תמיר, חייכן, וניחן בטוב לב ובחום.
ב-29.11.1998 התגייס לצה"ל, לחיל המודיעין. שלוש שנים שירת בבסיס שאהב, וזכה לאהבה מכל סובביו. מפקדיו הרעיפו עליו שבחים ומחמאות אך שלומי, בצניעותו הרבה, העדיף לוותר עליהם.מפקדיו של שלומי הפצירו בו לחתום קבע, והוא נענה. בחורף 2001 החל את שירותו בצבא הקבע אך הספיק לשרת במסגרת זו שמונה חודשים בלבד.
ביום 13.7.2002 חגגה משפחתו של שלומי את יום הולדתו העשרים ושלושה. כחודש לאחר מכן, נפל שלומי בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים שאירעה בכביש מבוא חורון.בשורת האיוב הגיעה לביתו בעת שהוריו ואחיו נפשו באילת, ואחותו נאצלה לקבלה, כשהיא בגפה. שלומי, שעבודת הגמר שלו עסקה במניעת תאונות דרכים, הפך לחלק מהסטטיסטיקה הנוראה.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.כתבה אמו בשם המשפחה: "קול בכי חנוק בקע / זה לא קולך ילדי שגווע / שוב קולות מתערבבים / הפעם לא צוותים רפואיים / ובמקום מזל טוב לילדכם /הגיעה הבשורה ? ´משתתפים בצערכם´. אלומת האור שזרחה כל חייך והותרת בלכתך, תלווה אותנו ברגעי כאב ושמחה."
שלומי נפטר ביום ז´ באלול תשס"ב, 14 באוגוסט 2002.
בן 23 היה במותו.
השאיר הורים, אחות ואח.נקבר בבית העלמין הצבאי בלוד.
יהי זכרו ברוך